חיפוש

"אמא את רואה את השבילים כאן הם מובילים למקומות נהדרים"

אורית בן עטר אוליאל
31 במרץ 2016
זמן קריאה 6 דקות

במצפה - דניאלי (7.5) מנהל משא ומתן עם בדואי על גמל בלב המדבר. מזכיר לי קצת שורות "מהנסיך הקטן". קצת לפני כשאנחנו חונים בצמוד לערימת חול ענקית ומלוכלכת, דניאלי קורא לי, מראה לי את השביל ליד הקרוואן ואומר לי: "אמא את רואה את השבילים כאן הם מובילים למקומות נהדרים..."

חזרה לתחילת היום, איזה רגע נדיר, נהיה לי שמח בלב, ממש. איזה כיף שבחרנו לנסוע לדרום – למכתש רמון, ולא לתכנן הרבה! בגדול - רק אנחנו (ואוכל לשבת).

יצאנו בשישי וריח לא ידוע מתפזר לנו בדרך. זה הריח של הלא נודע. מגיעים לאיזור דימונה ומשם עד לחורשה של קק"ל ממש בסמוך למכתש.

כולם כאילו נפלטים החוצה. הנסיעה ארוכה בדרך לטבע, התגעגענו כל כך. למעשה לפעמים אני מרגישה שהטיול הוא ארוך כזה ורק אנחנו עוצרים מדי פעם לחיות את החיים.

אדל הנסיכה במחצלת והילדים קולטים מרחוק את הבדואים והגמלים - "אמא אפשר?" דניאלי צועק לי בדרך (הוא מתכוון לרכב על הגמלים). תשאל כמה עולה? אני עונה -

חושבת לעצמי שכאן במדבר (להבדיל מירושלים בזמן האחרון) יש תחושה של שלום כזה ודניאלי רץ לדבר איתם בטבעיות שמבוגרים לפעמים מאבדים. אני ממש גאה בו, על הביטחון שלו, שסוחף אחריו את האחים הקטנים שלו. דניאלי חוזר אחרי כמה רגעים ואומר לי -

"בגדול זה 60 לילד אבל סגרתי איתו בחינם!! לשלושתנו. " אני וליאורי מבסוטים מהילד בן 7.5 שמנהל משא ומתן עם בדואי בלב המדבר. בלב אני קצת לא באמת מאמינה שהם ייקחו אותם בחינם... אבל בהמשך מסתבר לי שאני טועה ובגדול. מסתבר שילד יכול גם להזיז גמלים אם הוא רק רוצה מספיק. "עכשיו הם מוציאים קבוצה אז אחר כך...." הוא מוסיף.

הגיע הזמן לחפש מקום לחנות וכולם עולים לגיפ'. סיבוב אחד סביב הכיכר הגדולה מול המלון ביוקר (בראשית) נראה לנו מקום טוב ונוף טוב אבל

חייבים חיבור לחשמל. אני מסננת לליאורי שלא יהיה קר בלילה לילדים ואני "קצת מפונקת" רוצה פלטה של שבת ואוכל חם.

בצד הדרך עומדת אישה ומשקה גינת קקטוסים קצת מאולתרת. אנחנו עוצרים אומרים שלום צהריים טובים. איך ממשיכים מכאן אני חושבת, וליאורי פשוט שולף ואומר לה,"אנחנו צרכים שקע." אני קצת בולעת את הרוק.

והאישה הנחמדה שנראית כאילו יצאה מאיזה פסטיבל שנטי רגוע מסובבת רק את הראש ואומרת במבטא בריטי "אתם יכולים לחנות כאן מאחורי המקלט אני אחבר אתכם"

ווואו. אני נדהמת שוב מהאנשים החצי מלאכים שפוגשים בדרך, וגם מליאורי, "מה פשוט דילגת על השיחה לפני? היי אנחנו מרחוק? מה שלומך? אולי את מכירה? " ליאור צוחק ועונה לי "ממי לפעמים צריך ללכת ישר ולעניין לא סחור סחור."

יש לה גינת קקטוסים חצי ציבורית שמשקיפה על המכתש הכי יפה שיש ואין לי ספק שהיא מאכילה באהבה את כל החתולים שמסתובבים בגן בקצב אחר.

יש לה לב טוב ונראה לי שהיא עברה לא מעט בחיים. היא ממקמת אותנו ליד המקלט שהוא בעצם הקן של בנות עקיבא שבהמשך השבת ייצא לנו להכיר טוב טוב. הם ישחקו עם הילדים שלנו תופסת ומחבואים והילדים בתמורה יכניסו אותם, את כולם!! (הם היו לפחות איזה 50) לסיור מודרך כמו שהם יודעים בקרוואן שלנו.

אנחנו מודים לה אני נשארת עוד רגע במקלט הכי מקסים שיצא לי לראות ולהרגיש הוא צבוע בצבעים זוהרים שעושים חשק להיות ילדה בבנות עקיבא. מתארגנים זריז עם חיבורים ויוצאים להספיק קצת נוף ותמונות לפני השקיעה לפני שבת.

גלידה מהירה, תמונה מוארת על הצוק ושיחה ספונטנית עם כמה נשים בטיול שפוגשים על צוק. אני לרגע נזכרת ששמעתי בהרצאה על דור המסכים שבעתיד יהיה לנו ולילדים קשה ליצור קשרים כאלו, ספונטניים, כי זה הרבה יותר קל שיש רגעי שתיקה כאלו לדחוף האף בתוך הטלפון, במקום להתחיל שיחה.

בשירותים של המסעדה על המכתש אני שומעת שיחה מעצבנת על זה שהם לוקחים למי שצריך לשירותים ולא יושב במסעדה 7 שקלים!!!). אבל מחליטה מול הנוף המדהים הזה לנשום עמוק. כל כך מתחשק לי להיכנס למסעדה ופשוט לצעוק "על מה אתם לוקחים 7 שקלים" ?

השמש מתחילה לשקוע ובמדבר כמו במדבר קר!! ובתוך הקרוואן חם ונעים. הילדים יוצאים לשחק בקור בערימת חול הכי לא נקייה אבל וואו שווה יותר ומענינית יותר מכל משחקיה. הם מוצאים צינורות שהופכים ברגע לחרבות, ופוגשים ילדים מתוקים שישחקו איתן כל השבת.

אנחנו מכבים את הטלפונים אני מדליקה נרות והשבת מכניסה איזה שקט ממכר. אין צפצופים של הודעות או רצון לשלוח את היד לבדוק מה חדש בפייס. רק מדבר ושקט סירים של שבת על הפלטה. ליאורי חוזר מבית הכנסת (ומספר שהיתה חוויה מופלאה) ואנחנו שרים עם הילדים רגע לפני השינה. הם כל כך עייפים מהמשחק ב"ארמון" החול, שלשמחתי לא נשאר להם כוח לבלאגן בקרוואן...לילה טוב.

אחרי שינה מתוקה בלילה אנחנו קמים לתה מול המדבר ויוצאים לטיול ארוך. בדרך מחליטים לעבור בגן הפסלים שמשקיף למכתש. מדהים!! כל פסל נותן איזה הרגשה אחרת אל מול המדבר האין סופי הזה.

בדרך הילדים פוגשים שוב את הבדואים, דניאלי מחפש את ה"אחראי" מזכיר לו שהבטיח לו ולכל האחים סיבוב. הוא עונה לו תחזרו עוד שעתיים מגיעה בדיוק (שוב) קבוצה ואנחנו ממשיכים לעוד פסל שבנוי מנדנדות ענק כאילו יצאו מסרט חייזרים ובפסל אחר אבנים מסודרות כשער. שער לרוח.... הם מטפסים כל כך גבוהה ואני קצת לא נושמת עד שהם יורדים.

ממשיכים עם אדלי, היא במנשא על ליאורי רדומה ממש כמו גור קטן. מחלטים לבדוק את החאן ממול בשם צל מדבר , פוגשים את האחראי של המקום. איש מקסים בשם זיו והעובד שלו ישר לוקח אותי לסיור במקום.

את התמונות היפות לקחתי מהאתר של צל מדבר

שינה פשוטה על מזרנים בבתים בנויים בוץ. לגמרי חיבור לטבע. השוס' כאן זה שיש חלל גדול מקורה, שמתאים להרבה משפחות וגם הבחוץ מקסים ומלא פינות ישיבה. אחרי שיחה קצרה אנחנו מגלים שיש במקום חיבור למים וחשמל לקרוואנים ושלל אפשרויות שינה למי שמגיע בלי, חבל שהמידע לגבי הקרוואנים לא מפורט באתר עצמו.

ממאהל בדואי גדול ועד לבקתות קטנות אישיות. המחיר לקרוואנים הוא כמו בלינה באוהל

- 80 ש"ח למבוגר כי מקבלים את כל השימוש במתקנים הציבוריים וגם המקלחות. מי שמטייל הרבה בקרוואן יודע שלרוב המקלחת בקרוון לא תמיד עם לחץ מים גדול ואם יש מקלחת מסודרת ונקייה במקום זה פינוק אמיתי.

למרות שלא ישנו שם, ברור לי לפי היחס החם שקיבלנו + תה והניקיון של המקום שזה בהחלט מקום שווה לחנות בו (בהמשך דירוג הכוכבים למקום) עם קרוואן אם לא מתחשק לכם לחפש את האישה הנחמדה מגן הקקטוסים.

משם חזרנו לכיוון הקרוון...

לא לפני שדניאל פגש שוב את הבדואי, שהסתכל על דניאל ואמר לו שהוא ממש מעריך את ההתמדה שלו והוא חייב לכולם עכשיו סיבוב על הגמל!!! וכך רכבו להם שלושה נסיכים במדבר על הגמלים ללא תשלום ובזכות ילד אחד אמיץ ונחוש ביותר, שאמר לי בתחילת הטיול "אמא את רואה את השבילים כאן הם מובלים למקומות נהדרים.

חשוב לציין שבהתחלה בארי (הנסיך הקטן) רכב על אבא גמל כי הוא פחד.. רק לאחר מסע שכנועים הוא קפץ על הדבשת ונהנה מכל רגע..(:

באמצע הטיול - הם החליטו לוותר לכמה ילדים חמודים שצעדו לידם - וירדו מהגמל כדי לאפשר לילדים אחרים גם.. הכל תוך כדי צחוק מטורף על הברכיים המצחיקות של הגמל.

בסוף הטיול הרגלי הילדודס המשיכו לשחק ליד הקרוואן ואנחנו פתחנו שולחן, ואז עברו לידנו שני מטיילים שבמבט ראשון נראו תיירים, הם חיפשו מסעדה וישר קפצתי על המציאה להזמין אותם לאכול איתנו. אלו המפגשים הכי מדהימים בטיולים. מסתבר שהיא זמרת ברים אדומה והוא ..... אתם יודעים את ההמשך.

בגדול הם זוג שחי באמסטרדם והיא מטפחת שם קריירה כזמרת עולה ומצליחה. התחילה כאן התייאשה והמשיכה שם בגדול. היה כל כך מרתק לשמוע מהם איך זה החיים שם. דיברנו כמה שעות שהסתיימו בנשיקות חיבוקים והחלפת כרטיסי ביקור.

עוד רגע יוצאת השבת, ליאורי לקח את הקטנה לחפש את דניאל ואני מתחילה לסדר, עוברת חצי שעה ושקט שקצת מטריד אותי, אני עושה סיבוב ברחובות צפופים ולא רואה לא את אישי ולא את הילדים.

חוזרת לקרוואן ופתאום מגיעה ילדה מתוקה ואומרת לי " אבא של אדל אמר שהיא צריכה אותך" . ישר אני מבינה שהיא רעבה כבר ואחרי כמה צעדים שומעת את הבכי שלה, עולה מהר במדרגות ורואה את כל הילדים משחקים עם ילדים נוספים.

סביב השולחן ליאורי מדבר עם המשפחה המקסימה שפשוט הזמינה אותנו לסעודה שלישית. הקטנה ממש נלחצה מכמות האנשים שהיא לא מכירה ולוקח לי כמה דקות להרגיע אותה.

אנחנו נשארים עוד קצת ואני חושבת איזה סגירת מעגל מדהימה, לפני רגע אירחנו "בסלון בטבע" אורחים לא מוכרים ועכשיו אנחנו אורחים לא מוכרים. אנחנו נפרדים לא לפני שמקבלים מלא מתנות כאילו אנחנו מלכים בסעודת פאר. הכי מרגש זה בובת שאחת הבנות המתוקות ששיחקה עם דניאל בשבת נותנת לנו למזכרת - את המזכרת הכי שווה שיש.

אמא שלה מוסיפה ונותנת לנו ערכת משחק לילדים על תזונה נכונה, אני נדהמת מהנתינה של אנשים שרק לפי כמה דקות הכרנו וחושבת שיש כאן בארץ אנשים מדהימים.

בדרך הביתה ליאור צוחק, מסתכל על המשחק ואומר לי -נו זה לא בדיוק מה שביקשת? לגמרי אני עונה!!

למי שרוצה - זה המספר של נועה שיצרה את המשחק המדהים הזה 08-6890749 / 0586553465 הילדים שלי אהבו ממש, חייבת לך תודה נועה שאכלו את המרק ירקות כולו בזכות המשחק.

אנחנו נוסעים בדרך, אני כותבת סיכום קצר כדי לא לשכוח, וליאור אומרי לי זה צריך להיות שם הפוסט הזה- "השבילים האלו מובלים למקומות נהדרים".

שורה תחתונה צל מדבר כמה כוכבים- *****

(חשמל/ מים/צל/נוף/ יחס)

(למרות שרק ביקרנו ולא ישנו)

* חשמל - יש חיבור.

* מים - יש חיבור.

* צל - רצוי שיהיה לכם כי המיקום בחניה. אבל יש מלא צל במבנה הגדול שמשמש את כולם לארוחות ובכלל.

* נוף - הנוף מדהים אבל אין נוף מהקרוואן (מבאס), החניה מאחור אבל בהליכה של 2 ד' אתם יושבים במתחם הציבורי והנוף מאלף.

*יחס, שירות, ניקיון, נגישות - במקום קיבלנו יחס חם ומקסים מזיו, המנהל והבעלים של המקום, שישר חילק לנו תה חם ומתוק. גם העובד הממש נחמד שלו שלקח אותי מי לסיור מקיף במקום. בזמן הקצר שהיינו שם היה ממש נקי ונעים.

תוספות-

למי זה מתאים? - מומלץ גם לקרוואנים וגם לחברים שבאים עם אוהלים כי יש מקום לכולם (גם מקרר ציבורי ומטבח קטן לבשל וכמובן שירותים) אבל חייב להזמין מראש מקום.

מסלולי הליכה - יש הרבה בסביבה - מהשער של המקום יוצאים ממש למכתש וזה מעולה. וגם בשפע מסביב וגם יש המון אטרקציות של מדבר - גיפים, טרקטרונים, גמלים ועוד

* מחיר 80 ש"ח לאדם ממש כמו באוהל

אני ממש אשמח לתגובות שלכם כאן למטה ולשיתוף, אולי זה יעזור לאנשים נוספים שרוצים חולמים לטייל בקרוואן. אולי לכם יש מקום להמליץ לי לנסוע עם הקרוואן ? פשוט תרשמו לי כאן.