הם נפלו, הוא רץ, היא הצילה

ואני לא יודעת מי היא

הרגע הזה היה כל כך מהיר בטיול שלא הספקתי אפילו לצלם...הפעם לקחנו את האופנים לטיול, בדרך הביתה העמסנו אותם על המתקן, הכל היה רגוע בדרך, הילדים נרדמו ויש לי רגע להחליף מילה עם

אישי האלוף בלי ששום ילד יבקש ממני: להגביר את המוזיקה, להנמיך, מגבונים, להדליק את המזגן, לכבות...בקיצור הבנתם ואז פתאום אני רואה את העיניים של האלוף מתרחבות, מה קרה אני שואלת? חסר לי זוג אופניים במראה, הוא עונה לי

מה ?!! אני שואלת?! ובאותו הרגע מתפללת שאף רכב לא נסע מאחורה ועשה תאונה חס וחלילה, אנחנו עוצרים במהירות - מזל שהילדים ישנים אנחנו יורדים מהר ליאורי חצי מרים את הזוג השני שנשאר תלוי על המתקן ואומר לי שהוא רץ לבדוק מה קרה עם אלו שנפלו,

אני מציצה על הילדים שישנים (לא טרקטור ולא נעלים או אופניים יותר נכון יעירו אותם עכשיו) פתאום עוצר לידנו רכב עם נהג צעיר ושואל " לכם נפלו במקרה אופנים ? כן" אנחנו עונים ביחד בדאגה והוא

ממשיך, אתם לא מאמינים, אני נוסע ובאמצע הכביש עומדות פשוט אופניים, ככה כאילו מישהו העמיד אותם באמצע הכביש, מזל שלא היה מאחוריי רכב, אז פשוט עצרתי ושמתי אותם בצד.

ווואו תודה רבה אנחנו עונים לו (ואני שולחת תודה ענקית בלב להוא למעלה, שלא קרה כלום) אבל רגע הוא עוצר אותנו, מיד שנסעתי ראיתי רכב שעוצר מאחורי ויש לי הרגשה שהוא הולך להעמיס לכם את האופניים אז כדי שתזדרזו.

גנבו אותם בלייב (בשידור חי )

האלוף שלי מתחיל לרוץ ספרינט כמו בימים בצבא, אני בנתיים פותחת את החלונות, בודקת שאנחנו עומדים במקום בטוח בשוליים, ומנסה לראות מה קורה עם האלוף שרץ ורץ, פתאום אני מזהה שהוא

מנופף עם הידיים מרחוק, בטוחה שהוא מנסה להגיד לי משהו ואז אני רואה שחולף על פניו רכב גדול והאופניים שלי מציצות מארגז של הרכב, בשנייה אני מבינה שהרגע גנבו לנו אותם בשידור חיי ...

אני לא מצליחה לקלוט את המספר של הרכב ודמעות וכעס מתערבבים לי ורגע לפני בכי מתפרץ כשאני רואה את אישי האלוף עובר להליכה מיואשת, פתאום עוצר לידי רכב קטן עם אישה שמציצה וצועקת לי, זה האופניים שלכם ברכב שנסע עכשיו נכון ?

כן אני עונה מופתעת לגמרי, לא מבינה מאיפה היא הגיעה פתאום. "ראיתי את בעלך מנסה לעצור אותו, אני רודפת אחריו !!!" היא מכניסה להילוך גבוהה ואשכרה נוסעת אחריו. אני מנסה לקלוט מה קרה ובו זמנית צורחת לאלוף שלי שירוץ מהר.

הוא מבין שקרה משהו, מתחיל לרוץ, תוך כדי שהוא קושר מחדש את האופניים שנשארו במתקן. אנחנו מתחלים לנסוע ואני אומרת לו ולעצמי בקול "מה הסיכוי שהאופניים יפלו ככה יש על הכביש, שאף אחד לא יפגע וגם שמישהו יעצור וישים אותם בצד", הוא משלים אותי "אני לא מאמין שמישהו עצר ופשוט לקח אותם (האלוף קנה לי אותם בדיוק לפני חודש ליום ההולדת).

סופר וומן במרדף - בהילוך חמישי

הוא בטח כבר הכניס אותם לחנייה שלו", האלוף עונה ומוסיף "אולי הבחורה הנחמדה הזו לפחות הספיקה לקלוט את המספר רכב שלו....הוא לא מסיים את המשפט והיא (הבחורה שפשוט החליטה לרדוף אחרי הגנב) עומדת בצד הכביש עם האופניים שלי לידה, הם עומדות שם מושלמות מלבד שריטה קטנה שלא מורגשת. איזה סופר וומן אני ממלמלת לעצמי.

אנחנו בהלם טוטאלי ואני פשוט קופצת עליה לא מאמינה. "איך האופניים שלי אצלך? איך עשית את זה?" היא מחייכת ועונה "נחמץ לי הלב שהוא גנב לכם את האופנים, ורדפתי אחריו למזלי היה רמזור אדום וחשבתי לעצמי" היא ממשיכה לספר "שאם אני אתחיל לצעוק לו שהוא גנב הוא פשוט ימשיך קדימה בכל המהירות בירוק...

אז פשוט יצאתי אליו ברמזור ואמרתי לו -איזה צדיק אתה, פשוט צדיק שאין דברים כאלו, הצלת את האופנים של החברים שלי, אתה פשוט מלך. תודה תודה רבה לך. היה לו כל כך לא נעים שהוא עצר בצד ופשוט נתן לי אותם". התחלתי לצחוק כל כך. איזה אלופה שוב קפצתי עליה בחיבוקים וכמה הרגע הזה לימד אותי על החיים.

טיפים חשובים:

• לא משנה מה אתם מעמיסים על הקרוואן וגם על הרכב, תמיד תבדקו פעמיים שזה לא יכול להיפתח בנסיעה.

• בכל קרוואן יש שרשרת ביטחון שמחברים לרכב למקרה שהקרוואן מתנתק מהחיבור תבדקו שהרשרת שיש לכם שמתאימה למשקל שאתם סוחבים ברגע האמת, גם היא יכולה להיקרע אם היא לא מתאימה- מניסיון !!!

• אם קניתם קרוואן חדש- מזל טוב ותדאגו שיהיה לכם איתורן (וביטוח כמובן). לחברים שפגשנו לא מזמן גנבו את הקרוואן שלושה חודשים אחרי שהם קנו, מסתבר שיש גל של גנבות קרוואנים לאחרונה.

הנס הזה שקרה לנו לפני לא פחות חמש שנים !! ואני ממש רוצה להודות לזה שלמעלה- אז תודה רבה לך !!! שאף אחד לא נפגע או נפצע בסיפור המטורף הזה.

והכי חשוב עכשיו אני צריכה אתכם, אני חייבת להודות לה כמו שצריך, זו שעזרה לנו בדרך כל כך מקורית ומרוב ההתרגשות לא זכרתי איך קוראים לה (אני והזיכרון הדפוק שלי...אוף)

אז אם אתם יכולים לשתף את הסיפור, אולי אולי יש סיכוי והיא תקרא את זה ואני סוף סוף אוכל לדבר איתה, להודות לה כמו שצריך, על המעשה הענק הזה.

וכמובן שאשמח כל כך לתגובה כאן

תודה שקראתם, אורית אוליאל קרווניסטית ישראלית.